מודה בפני עצמי
לא מודה בפני עצמי. כן מודה בפני עצמי. מודה בפני עצמי באופן חלקי. מודה בפני עצמי באמצעות מישהו אחר. מודה בפני עצמי בהנחה. מודה בפני עצמי בהקאה. מודה בפני עצמי ברווחה. מודה בפני עצמי במעצור. מודה בפני עצמי שזה קשה. מודה בפני עצמי שזה חשוב. מודה בפני עצמי שזה חשוך. מודה בפני עצמי שזה קשור. מודה בפני עצמי שאם אמשיך זה יסתבך. מודה בפני עצמי שאם אמשיך, אוכל בכל זאת להתחיל. מודה בפני עצמי שאי אפשר לראות. מודה בפני עצמי שכדאי כבר לוותר. מודה ומסתכל בראי ולא משפיל מבט. מודה בפני בבואתי שאני כבר מאוחר. מודה שהמבט מהראי איתן, יודע לענות. מודה בפני עצמו שמולו ניבט – היחיד שמסוגל עוד לעשות.
אדם גדול אדם קטן
אדם גדול מבין שגם הוא אדם קטן. מבין ולפרקים שוכח וחי כאילו באמת שוכנת בו גדוּלה. אך בבוא היום, בקרות מקרה, הוא נחשף לקטנותו, מתמלא בה עד אימה, ומעלה בדמיונו את שלל פניה בחייו ובדמותו. חרטה? לא תמיד הוא מסוגל, כי הגדוּלה שבה חשב חסמה בו כל רבב והאכילה את גופו בסיפורי כזב וראווה. בינו לבין עצמו מבין האיש שהקטן שבו יכול לפנות אל הגדול ולהשיבו לממדיו. יתכן שאז יעיר קירבה וידידות. אולי אפילו אהבה.
העולם הפנימי
העולם הפנימי שרוצה להתרחש אינו מסוגל למצוא את עצמו בעולם שבחוץ. ככל שרבדים וחדרים בו נפתחים לעינַי, אני חודר לתוך הנבכים, נמשך למסתורין שלוחש בהם, משיל מעלי עוד ועוד מהמוכר לי, ממני. ידי נשמטת מעולם חיצוני וגופי נכנס לעולם מרתק ומפחיד, מולדת שנייה, שבאה אתי, לוקחת אותי, גדל ונושם, למקום שחיכה לי.
תצלום: ויקיפדיה
