כשלתי בניסיון לייצב את חיי

שירים על מות זקן

א. הזקנה מכינה מרק

כָּשַׁלְתִּי בַּנִּסָּיוֹן לְיַצֵּב אֶת חַיַּי

אֲנִי מְכִינָה מָרָק מֵאֲבְקָה

אֲנִי קוֹרֵאת לְבַעֲלִי שָׁעָה לִפְנֵי הָאֲרוּחָה

קוֹלִי נִשָּׂא עַל פְּנֵי שָׁנִים שֶׁל מִלְחַמוֹת וַעֲבוֹדַת נִקָיוֹן מְעִיקָה

וּמֵעִיר אֶת בַּעֲלִי הַמְּנַמְנֵם אֶל מוּל פָּנַי.

ב. הזקנה מאכילה את בעלה ושרה

עוֹד כַּף אַחַת –

צִפּוֹר  וְאֶפְרוֹחַ

יָשְׁבוּ עִם אוֹר שַׁחַר בַּקֵּן וְשָׁתְקוּ –

עוֹד כַּף אַחַת –

אָמַר הָאֶפְרוֹחַ:

כְּבָר אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתְּלַמְּדִינִי לָעוּף –

כַּף אַחֲרוֹנָה –

אָמַר הָאֶפְרוֹחַ:

הִנֵּה בַּשָּׂדֶה שֶׁנִּפְרַשׂ מִתַּחְתֵּינוּ,

זְרוּעַ תְּלָמִים וְקוֹצִים מַלְבִּינִים,

שָׂרוּעַ אַבִּיר, אִישׁ חָשֹוּב כַּנִּרְאֶה,

וּסְבִיבֹו זִכְרוֹנוֹת רְצוּצִים וְאִלְּמִים.

וְהִנֵּה הַלִּפְתָּן –

אָמַר  הָאֶפְרוֹחַ:

וּסְבִיבוֹ כָּל כְּלָבַָיו אַך אֵין אִישׁ לְצִדָּם

וּסְבִיבוֹ כָּל עוֹרְבַָיו אַך קוֹלָם כְּבָר נִצְרָד

וְהוּא בָּז לְעַצְמוֹ, וְתוֹהֵה בְּקוֹל רָם

מִי יָנִיחַ אֶת מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ נִפְרָד

וְהִנֵּה הַמַּגֶּבֶת –

אָמַר  הָאֶפְרוֹחַ:

שִׁירִי צִפּוֹר מִשִּׁירֵי הָאַבִּיר,

שִׁירִי לִי עוֹד קְצָת

נִגְמַר הַלִּפְתָּן.

הַמַּגֶּבֶת קָשְׁרַה שְׂרוֹכֵי רוֹק סוֹרֵרִים.

עִם אוֹר שַׁחַר פָּנְתָה הַצִּפּוֹר לָאֶפְרוֹחַ

וּפָרְמַה אֶת סִבְכֵי כְּנָפָיו הַחִוְּרִים.

ג. הזקן אחרי הארוחה

הַיּוֹם הוּא יוֹם אָשְׁרִי

אֶינִי רוֹאֶה כְּבָר אֵינִי שׁוֹמֵעַ כְּבָר

רַק קוֹל הַמָּרָק הַמְּפַעְפֵּעַ בְּאָזְנַי

חוֹמֵל עַל צִפּוֹר שֶׁיִּבְּשׁוּ אֶת בִּצָּתָהּ

וְהִיא מַשְׁתִּינָה עַל עַצְמָה

מָרָק זָב

מָרָק זָב

מָרָק נִִגַּר.

ד. הזקן חושב

עוֹד פֶּלַח תַּפּוּז קָטָן נוֹתָר לִי לַחְשֹׁב

עַל רֵיחוֹ הַתָּמִים

נִשָּׂא בַּאֲוִיר, בֵּין אֵדֵי הַשְׂמִיכוֹת

הוּא מַקְהֶה אֶת גּוּפִי

אֲנִי מְחַפֵּשׂ פִּינוֹת לִשְׁכַּב עֲלֵיהֶן

וְאֵינִי מוֹצֵא

ה. הפעם

הַפַּעַם הוֹפִיעוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש בְּדִיוּק בַּזְּמַן.

הַבַּיִת הָיָה מְסֻדָר. הָעֲצִיצִים רָווּ מַיִם.

מִלְּמַטָּה גַעֲשׁוּ מְכוֹנִיוֹת, וְהַקֶּצֶף הַלָּבָן לִחֵךְ אֶת הַמִּרְפֶּסֶת.

כְּמוֹ הָיָה יֶלֶד, הֵכִין לְעַצְמוֹ הַזָּקֵן בּוֹר בַּחוֹל שֶׁל הַמִּרְפֶּסֶת

הוּא קָבַר אֶת רַגְלָיו וְגוּפוֹ בִּשְׂמִיכַת צֶמֶר. קְצַת מַפְחִיד כְּשֶׁזֶּה מְהֻדָּק.

רַק אִם מִתְאַמְּצִים מַצְלִיחִים לָצֵאת.

כְּמוֹ הָיָה יֶלֶד, הוֹפִיעַה מוֹכֶרֶת הָאַרְטִיקִים הַזְּקֵנָה

וְהֶאֱכִילָה אוֹתוֹ. הוּא מָדַד אֶת גּוּפָהּ בְּעֵינָיו

וְנִרְדָם.

ו. הלילה שקט

הַלַּיְלָה שָׁקֵט. בַּמִּטָּה שְׁנַיִם:

זְקֵנָה, וְהַזָּקֵן חָבוּק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

בְּיָדָהּ הָאַחַת הֶבֶל פִּיו,

וְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה גְּרוּמָה וְקָרָה עַל גַּבּוֹ.

"לֵךְ לִישֹׁן, זָקֵן, כְּבָר מְאֻחָר

לֵךְ לִישֹׁן"

"אֲבָל רְאִי, הִנֵּה נֶאֱסְפוּ פֵיוֹת מִסְבִיבִי,

הֵן שָׁרוֹת בְּאָזְנַי שִׁירֵי גִּבּוֹרִים

אֶת שִׁירֵי הַהַשְׁכָּמָה בַּבֹּקֶר, אֶת שִׁירֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם

הַאִם טוֹב לָנוּ יָחַד, הֵן שָׁרוֹת,

הַאִם אָהַבוּ אוֹתְךָ,

מַה נוֹתַר לֶאֱהֹב"

"לֵך לִישֹׁן, זָקֵן, כְּבָר מְאֻחָר

לֵך לִישֹׁן. אֲנִי אֲחַבֵּק אוֹתְךָ"

"אֲבָל הֵן מִתְחַבְּקוֹת וְשָׁרוֹת מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה

בְּיָדַיִם קְטָנוֹת וְשָׁדַיִם רָכִּים

– הַאִם זֶה מַסְפִּיק עַכְשָיו?

– הַאִם זֶה מַסְפִּיק עַכְשָיו?

– הַאִם זֶה הִסְפִּיק אֵי פַּעַם?

גּוּפָן מִטַּשְׁטֵשׁ וְדוֹקֵר בְּגַבִּי

עָשָׁן הַמְּדוּרָה מֵצִיק לְעֵינַי

רֵיחַ נֶחֱרַךְ עוֹלֶה בְּאַפִּי

– הַאִם זֶה מַסְפִּיק עַכְשָיו?

– הַאִם זֶה מַסְפִּיק עַכְשָיו?

– הַאִם זֶה הִסְפִּיק אֵי פַּעַם?"

"לֵך לִישֹׁן, זָקֵן, כְּבָר אַרְבַּע,

הַשָּׁחָר קָרֵב"

"הֵן קוֹרְאוֹת לִי סִפּוּר וּצְחוֹקָן מִתְגַלְגֵּל

וּלְשׁוֹנָן הַקָּרָה מִתְנַטֶפֶת עָלַי:

הָיֹה הָיָה פַּעַם אִיש נֶאֱהַב

חִי חִי חִי  – כְּמוֹ צְחוֹק בְּסִפּוּר יְלָדִים

הַאִם תִּלְמַד לֹא לַחְשֹׁב כְּשֶׁיָּד תִּגָּע בְּגַבְּךָ?

הַאִם יָד עוֹד תִּגָּע בְּגַבְּךָ?"

"הַאִם זֶה מַסְפִּיק עַכְשָיו, זָקֵן?

הַאִם זֶה מַסְפִּיק עַכְשָיו?

הַאִם זֶה הִסְפִּיק אֵי פַּעַם?"

הַלַּיְלָה שָׁקֵט. בַּמִּטָּה שְׁנַיִם.

הָאִשָּׁה מֵיטִיבָה אֶת יָדָהּ עַל פְּנֵי הַזָּקֵן,

וּמְקָרֶבֶת אֶת בִּטְנָהּ אֶל גַּבּוֹ.

הַזָּקֵן נִרְדָם. הֶבֶל פִּיו חוֹזֵר אֵלָיו רַק מִיָּדָהּ.

ז. קמטים שמחים

קְמָטִים שְׂמֵחִים שֶׁל בֹּקֶר מִתְקַּבְּצִים עַל בִּטְנָהּ הַחֲשׂוּפָה שֶׁל הַזְּקֵנָה

הַחַלּוֹן נִפְתַח בִּטְרִיקָה וְאוֹר חָזָק זוֹרֵם עַל הַקִּירוֹת

מֻשְׁלָךְ עַל הַתְּמוּנוֹת הַקְּטָנוֹת וְעַל הַסָּדִין הַכָּחֹל

רוּחַ קֵיצִית חַמָּה פּוֹרֶצֶת אֶל הַבַּיִת, מַהְבִּילָה אוֹתוֹ,

מַכָּה בַּקִּירוֹת הַזָּקֵן מֵת

---

תצלום: אריאל נשרי