מתוך: פרוייקט הכתיבה על פי באך
על פי אלגרו (2), מתוך סונטה לחליל ב-E מז'ור, BWV 1035
[חלק 1:]
נשאלת שאלה מאוד מורכבת שנוגעת אל האושר:
יושבת האשה על כס מלכות: יש לה גברבר פלוס שניים, היא בכושר,
לוחצת על כפתור ומופיעים מולה סרטים
כשחם או קר – את המזגן מתַפעלת.
ובכל זאת משהו בִּפנים אומר: זה לא מספיק נעים
חשוב למצוא ולהשמיד את הקשיים הארורים
חשוב למצוא ולהשמיד את הקשיים
כי העולם חייב להתרכך ולהזדכך, כי העולם חייב להיות –
בבוקר רך, ערב רך, בצהריים רך,
השמש רך, סהר רך, אור כוכבים ניתך,
הגבר רך, כושר רך, אושר רך
רק שלא יהיה לנו שום קושי.
כמו בד צמר שעוטף חתלתולים לעת שקיעה רכה של סתיו.
[חלק 2:]
הגבר, רך כמו פרוות כבשה שנמשחה בליטר שמן זית
רפוי, שמוט ומפונצ'ר, הוא מתמודד עם קושי הרכּות בבית
זוחל כמו שבלול אל המטבח וחזרה
ומתכרבל כמו חתול על הספה האפורה
לועס בפה סגור, נושם בצמד נחיריו
ורוך מושלם נושר עליו.
ושני הילדים, רַך ורַכֶּכֶת, חמודים
ושני דגים, רוֹך ורוֹכָמה, באקווריום מפליגים
מצד לצד, ושוב לצד, ברחש כה חלש ורך, עד שקשה לנו לקרוא לו קושי.
נשאלת שאלה מאוד מורכבת שנוגעת אל האושר:
יושבת האשה על כס מלכות: יש לה גברבר פלוס שניים, היא בכושר,
בבוקר יום בהיר רך ורככת לא קמים
ובאקווריום מפליגים רוך ורוכמה למרומים
ובסלון יושבים אשה וגבר ושניהם שותקים
אולי הם לא שותקים? אולי פשוט הם לא נושמים? אולי מתים?
בתום ניסיונות ההחייאה
רשמית נודיע ונכתוב את השעה
וכמו בד צמר שעוטף חתלתולים לעת שקיעה
נפרוש תכריך נעים על כל המשפחה.