הטקסט של "רוח אלף השקרים הקטנים" אינו לקוח ישירות מיצירה של שייקספיר.
במקום, ניסיתי לכתוב יצירה אישית , תוך שימוש השאלתי משני מחזות שונים.
שיר בעקבות הרוח ב"המלט" וסצינת המרפסת של רומיאו ויוליה
מילים, לחן וביצוע: אסף אבידן
הרעיון עצמו של הרוח אשר חודרת לתוך חומות דעתי ולא נותנת מנוח, הוא כמובן רמיזה להמלט. החפירה האין-סופית במחשבות עד שיגעון.
גיבוי נוסף הוא הרעיון שבאנגליה אף אחד לא ישים לב לשיגעון שלי, כפי שהקברן מבשר להמלט בשובו מהאי הרחוק. הכוונה בטקסט היא הרצון להרים רגליים ולברוח למקום שבו אולי יהיה יותר אפשרי למצוא איזושהי שלווה, לאו דווקא מקום פיזי – אבל מנוחה.
מקום או אולי בת זוג שתחלוק את אותו "השיגעון" ותיצור איזון.
האזכור השני הוא סצנת המרפסת של רומיאו וג'ולייט – רומיאו מביט בה בהערצה גמורה ומשתוקק להיות לה כפפה על ידה כדי שאוכל ללטף את לחייה אשר נשענת על היד.
הבית הראשון מדבר על אותה אהבה עיוורת , אותה הערצה, אשר אפילו כאשר היא טבולה בכל כך הרבה כאב רציונאלי, מאבדת את היכולת להשתלט על הרצון. ואני כמו כפפה מנסה להלביש את עצמי על היד שמסרבת להתלכלך. מנסה לכפות התאמה על גופה.
גם מבחינת מבנה ניסיתי ליצור משהו שונה מתבניות הכתיבה שאני רגיל אליהם במוזיקה שלי. במקום בתים ופזמונים יש כאן מערכות ואפילוג…סוף טרגי של השלמת האבדון.
You never get your hands covered in dirt
You never get your heart covered in hurt
Lean your hand upon your cheek – I'll be your glove
I try to dress you up with my love
You walk right through my walls
You walk right through my walls
The ghost of a thousand little lies
Is haunting my lips and my finger-tips, and my eyes
The ghost of a thousand little lies
Is haunting my lips and my finger-tips, and my eyes
Take me to England cause I'm going slightly mad
(Nobody will notice that I'm mad in England)
You never get your hands covered in love
Lean your cheek upon your cheek – I'll be your glove