הִיא רָצָה כָּל הַלַּיְלָה
תָּרָה אַחַר מָקוֹם חַמִּים
רַק לְרֶגַע לָנוּחַ
הָיָה לָהּ קַר, אוֹי.
אוּלַי אֵצֵא לְהָבִיא לָהּ פּוּךְ?
הַלַּיְלָה הֶעֱמִיק
וְהִיא עֲדַיִן מִתְרוֹצֶצֶת, מְחַפֶּשֶׂת
רַק לְרֶגַע לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ
קַר לָהּ, אוֹי.
שֶׁאַגִּישׁ כּוֹס תֵּה?
חַיָּלֵי גֶּשֶׁם הֵבִיאָה עִמָּהּ
טוֹרְחִים לְגַלּוֹת אֵשׁ
הָאָח מְקֻלְקֶלֶת
כִּמְעַט קָפְאוּ פְּתִיתִים
אוּלַי, אוּלַי אֶגַּשׁ…?
הֶעֱמַקְתִּי לַחְפֹּר בִּמְעָרַת הָפּוּךְ
הִדְלַקְתִּי אָטַמֵי אָזְנַיִם וָלֵב
רֶגַע זָחַלְתִּי לְהָכִין לִי כּוֹס תֵּה מְדֻבְשֶׁנֶת
וּמִהַרְתִּי לְהִקָּבֵר בָּחוֹר הַשָּׁחֹר שֶׁלִּי
אֶת הָאֱמֶת אַגִּיד…
פָּחַדְתִּי.
פָּחַדְתִּי שֶׁתִּבְלַע אוֹתִי
כָּכָה רֵיחָנִית, רוּחָנִית…
אֶל חוֹר עָמֹק תַּשְׁלִיךְ אוֹתִי
צַעֲקוֹתַי לֹא יִשָמְעוּ
גַּם לֹא שְׁרִיקוֹתַי
אֶהֱפֹךְ כֻּלִּי לִפְתִית מְשֻׁלַּג
מִקְפָּא אֲטָמִים.
וְלֹא תִּהְיֶה עוֹד אֵשׁ בָּאָח הַקְּלוֹקֶלֶת
לֹא מְעָרָה, וְלֹא פּוּךְ
גַּם לֹא כּוֹס תֵּה
לִימוֹן אֲפִלּוּ לֹא יִזְרְקוּ לִי
וּמֵעַל הַמְּעָרָה
מַעְגָּלִים
יְטוֹפְפוּ חַיָּלִים
פְּתִיתִים פְּתִיתִים
אַטָמֵי אֱנוֹשׁ קְפוּאִים
בִּבְרָק כִּידוֹנֵיהֶם
יְהַבְהֲבוּ מוּלִי
יִתְרַעֲמוּ
קָרִיר כָּאן…
בְּעֹמֶק הַשְּחֹר.
וְאוֹתָהּ רוּחַ, בִּשְׁרִיקָה תִּגְלֹשׁ
כּוֹעֶסֶת
מִתְרוֹצֶצֶת
זְרוֹעַ אֵלַי תִּשְׁלַח
אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה
תַּבִּיט בִּי כְּמוֹ מְקָרֵר
לֹא תֹּאמַר מִלָּה
אֲפִלּוּ לֹא תִּצְבֹּט
קֶרַח
תִּקְרַב אֵלַי עוֹד
חָרִיץ בִּי תַּבִּיט
תָּנִיף אוֹתִי עַד לַשָּׁמַיִם
תִּקְרֹץ לַעָנָן
חוֹר לָבָן יִּפָּתַּח
נוֹצֵץ
מְלֻבָּן
זֶהוּ זֶה.
נִבְלַעְתִּי.
מֵאָז אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת דָּבָר.
תצלום: אריאל נשרי