הָרְצִיפִים הוֹמִים. סַבָּלִים צוֹוְחִים אֶת יוֹמָם
כֹּבֶד חַיֵּינוּ עַל כְּתֵפָם. בְּיָדָם לָתֵת אוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
הסְפִינוֹת צוֹפְרוֹת אַךְ הַמַּסָּע מִתְעַכֵּב.
יֵשׁ הַמִּשְֹתָּרְכִים אַחֲרֵי הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה,
מְסַמְּנִים כִּוּוּן הָאָצוּר בָּם בְּתֹקֶף.
נוֹגְעִים בַּדְּפָנוֹת, שׁוֹלְחִים אֶצְבָּעוֹת אֶל הַמַּיִם,
וּמִתְכַּוְּצִים אֶל כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם.
קִלְשׁוֹנֵי הַפַּחַד נִנְעָצִים בָּהֶם,
דּוֹחֲפִים אוֹתָם אֶל מָה שֶׁמֵּעֵבֶר,
בְּלִי עֵץ בְּיָדָם
מַה יְהֵא עַל הַשָּׂדוֹת הַנּוֹצְרִים אֶת מְרוּצַת יַלְדּוּתָם
שֶחַפָּה הָיְתָה מִמְּנוּסָה וְאֵימָה,
מַה יְהֵא עַל הַנְּתִיבִים הָאֲסוּפִים בְּגוּפָם
וְהַשִּׁיר הַטָּמוּן בַּהֶעְדֵּר הַמּוּלָד,
מַה יְהֵא עַל הַבַּיִת הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק מֵהָרָצִיף
מֵהַנָּמָל הַמִּתְיַתֵּם
מֵהֵד הַנִּשְׁאָרִים
תצלום: ויקיפדיה
