הסימטריה בין רומיאו ויוליה (האוהבים היחידים שרואים זה את זה מתים) נפגמת רק כשיוליה, הנושמת את נשימתה האחרונה והפגיון כבר נעוץ בחזה, מביטה אל עיניו הפקוחות של רומיאו המת. לפני כן רומיאו הביט בה וחשב שהיא, כמו איזו אלה שלא היתה ולא נבראה (וכן, שמעולם לא הילכה בינינו וכתפיה שפופות מעט בשל דאגות רגילות של היומיום: עשן אפרפר של אוטובוסים, חסרונם של כמה מהכוכבים, וכן, כל-כך הרבה, כל-כך הרבה מהתאבכות הדברים שהמשוררים המתים מכנים בלי להניד עפעף אהבה), מתה כשעיניה עצומות.
מתוך לכחול אין דרום, עם עובד, 2005
מתוך לכחול אין דרום, עם עובד, 2005